שנה למותו: משפחתו של קובי אקריש ז"ל בראיון

לפני כשנה נפטר קובי אקריש ז"ל – מתנדב ועובד במד"א לשעבר. קובי, שגדל בית שמש והיה מוכר בעיר ובאזור ירושלים בזכות עבודתו והתנדבותו רבת השנים במד"א, נפטר ממחלת הסרטן, כשהוא רק בן 40 במותו. הוא הותיר אחריו שני הורים ושלושה אחים. לכבוד ציון יום השנה למותו שחל היום (חמישי), מספרת בראיון מיוחד ומרגש ל"כל העיר בית שמש", אחותו שירה אקריש על החיים בלעדיו, ההתמודדות עם המחלה שהביאה לאובדן אחיה, והחיים לאחר מותו.

 הורידו את האפליקציה של "כל העיר בית שמש" – אנדרואיד

 הורידו את האפליקצייה של "כל העיר בית שמש" – אייפון

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר בית שמש – אונליין"

 "כל העיר בית שמש" בפייסבוק

כיצד נודע לקובי על המחלה?

"קובי חלה לפני כשנתיים", מספרת אקריש. "הכל התחיל מכף הרגל, נוצרה לו שם בועה כמו יבלת. במשך שנה שלמה הוא הלך לרופאים שאמרו לו שזה יבלת זיהום וכו'. עד שכבר הרגיש שהוא לא מסוגל לדרוך על כף הרגל ונוצר לו גוש ענק, הרופא הפנה אותו לביופסיה כי זה כבר לא היה תקין, ובבדיקת הביופסיה אמרו לנו ש-99 אחוז זה זיהום ועוד אחוז אחד סרטני – בסוף זה יצא על האחוז הבודד, ולא רק זה, התברר שזה סוג מאוד נדיר שנקרא 'מלנומה סרקומה' שזה בעצם סוג נדיר של סרטן שפועל כמו שניים, אחד מבין שישה בעולם".

איך התמודדתם עם גילוי המחלה?

"קיבלנו את זה קשה, אך קובי היה שמח ואופטימי לאורך כל המחלה. כשאמרתי לו 'אתה נלחם בסרטן', הוא אמר לי 'שירה, אני לא נלחם – אני שורד, אין כאן מלחמה'".

קובי אקריש ז"ל (התמונה באדיבות המשפחה)

קובי התחיל טיפולים מיד לאחר תוצאות הבדיקה?

"אמרו לנו שצריך לכרות חצי כף רגל כדי שהגידול יוסר וקובי יחיה עם זה ככה. הוא כרת את חצי כף הרגל, ולאחר כמה חודשים הוא ניגש שוב לבדיקת סי.טי בה גילינו שנותרו גרורות – הסרטן הצליח לשלוח גרורות לריאה, עמוד השדרה, גב ועוד. לאחר מכן, קובי המשיך לעשות טיפולים ביולוגיים, הקרנות בבית החולים במהלך כל השנה עד שנפטר".

איך קובי הגיב כשהוא חלה? הוא נפטר בגיל מאוד צעיר

"קובי היה אופטימי, הוא לא נתן לנו להאמין שזה הסוף. יום לפני שהוא נפטר הוא אמר לאבא שלי 'אל תדאג, בחנוכה אפתיע אותך'. כי שבוע לאחר מכן היה חג חנוכה, כששמעו שהוא נפטר התגובות היו מאוד חזקות – ללוויה הגיעו הרבה מאוד אנשים שליוו אותו בדרכו האחרונה".

קובי ז"ל עם אחיו הצעיר אבי (התמונה באדיבות המשפחה)

את חושבת שאם קובי היה מגלה מוקדם יותר את המחלה – הוא עדיין היה כאן היום?

"אנחנו אנשי אמונה, וזה מה שבורא עולם בחר ורצה. אנחנו לא מאשימים אלא משלימים עם זה. עם כל הקושי, יש מישהו למעלה שמכוון את הכל. קובי גם לא כעס על בורא עולם, ואמר שהוא בחר בו – והוא מקבל את זה, הוא לא התלונן. הוא אמר כל הזמן תודה רבה שהוא קיבל מתנה, כי הוא מעריך את חייו כל יום שקם בבוקר".

איך המשפחה מתמודדת עם המוות של קובי?

"לקובי היה קטע שכל חג היה מחלק את המתנדבים של מד"א בסופרים שונים, והיה עושה 'קמחא דפסחא' – הוא היה הולך עם המתנדבים ומחלק אוכל לנזקקים. השנה, בחגים האחרונים, אני וכל המשפחה לקחנו פליירים עם השם והתמונה שלו, עמדנו בסופרים ועשינו מבצע חלוקה לנזקקים. ציינו שאנחנו בני משפחתו של קובי אשר ממשיכים את דרכו. קובי כל רגע בחיינו, אנחנו מדברים עליו המון, יש המון סיטואציות שאנו אומרים מה קובי היה עושה וחושבים עליו – הוא כל הזמן פה איתנו".