זמני כניסת ויציאת חג השבועות בבית שמש והלכות חג מתן תורה

כניסת החג: יום חמישי, ה' סיוון, 28.5, 19:08

יציאת החג: מוצ"ש, ז' סיוון, 30.5 – 20:21

 הורידו את האפליקציה של "כל העיר בית שמש" – אנדרואיד

 הורידו את האפליקציה של "כל העיר בית שמש" – אייפון

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר בית שמש אונליין2"

 "כל העיר בית שמש" בפייסבוק

על שעון אירופאי ושאון אנושי / מאת הרב יצחק נריה

כל מי שביקר באירופה, מבחין שכמעט בכל עיר, עיירה ואפילו בכפר, יש כיכר מרכזית – במרכזה מגדל ובראשו שעון. כיכר זו היא שריד מהתקופה שבה אנשים היו מכוונים את שעון היד שלהם, אם היה להם כזה, לפי השעון שבראש המגדל. שאל פעם עובר אורח – למה המגדל כל כך גבוה, וכל מי שרוצה לכוון את שעונו צריך להרים את הראש ולהתבונן כלפי מעלה, שהרי אפשר היה לעשות מגדל נמוך יותר שלא ידרוש מאמץ של הרמת מבט? ענה לו חכם אחד, אם המגדל היה נמוך, במקום שאנשים יכוונו את שעון היד שלהם לפי השעה שבראש המגדל, כל אחד שלא מוצא חן בעיניו השעה היה משנה את השעון המרכזי לפי רצונו, אבל כאשר המגדל גבוה אין לאדם ברירה אלא להרים את הראש ולהתיישר.

חג השבועות ומתן תורה, הן פסגה ומגדל, אליה הגענו אחרי מסע מפרך ויציאה ממצרים, אבל עיקר המסר הוא שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לשעה שבראש המגדל, לדרישות הגבוהות שמציבה התורה ולא לנסות לשנות את התורה למה שנח לנו.

הרב יצחק נריה (צילום: ניב מוסמן)

הבה נעיין בדוגמא אחת, הדיבר האחרון מעשרת הדברות הוא "לא תחמוד". לכל אדם חושב, הדיבר הזה מפתיע, וממילא סוג ראשון של שאלות יכול כל אחד לשאול את עצמו, האם זה הפאנץ' ליין? למה זה המסר שחותם את עשרת הדברות? שאלה זו, היא עקרונית ובסיסה הוא למה הציווי הזה כל חשוב שהוא חותם את עשרת הדברות?

אבל יכולה לעלות שאלה אחרת – למה לא לחמוד? האדם רוצה לחמוד, האדם נהנה לחמוד, השאלה הזו באה ממקום בו אני לא מנסה לכוון את עצמי לפי השעון האלוקי, אלא מנסה להתאים את רצונו לרצוני. תמצית השאלה היא עמדה נפשית "לא מתאים לי".

הסוג השלישי של השאלות הוא מתוך הקשבה לתורה, והקשבה לאדם, התורה איננה משתיקה את השאלות של האדם, גם ביחס לציווי כזה, שחותם את עשרת הדברות ראוי שיתעוררו אצל האדם שאלות קיומיות, למשל: איך אני אמור להתמודד עם החמדה הבוערת בקרבי למשהו שאינו שלי, האם יש בי די כוחות להכניע את רצוני ותאוותי? מה היחס הראוי בין חמדה שתורמת לפיתוח העולם ותחרותיות בריאה, כפי שאומר החכם מכל אדם "וְרָאִ֨יתִֽי אֲנִ֜י אֶת־כָּל־עָמָ֗ל וְאֵת֙ כָּל־כִּשְׁר֣וֹן הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֛י הִ֥יא קִנְאַת־אִ֖ישׁ מֵרֵעֵ֑הוּ"? יכול גם אדם לשאול את עצמו, האם מותר לי להציע ממון רב עבור מה שאני חומד והאם כאשר אני משלם אין זו חמדה האסורה על פי תורה?

הסוג הראשון הוא שאלות של מסר, את הסוג השני אני מכנה שאלות שעון, שמוקד השאלה הוא קשה לי, איני רוצה להתמודד, אז תעשו לי הנחה או תשנו את החוק בשבילי. הסוג השלישי הן שאלות אשר נובעות מהשאון האנושי, מהמסחר והכלכלה אין כוונת השואל להנמיך את השעון האלוקי הגבוה, אלא להבין בדיוק מה כולל הציווי ואם גם אפשר לקבל טיפ או שניים איך להתמודד עם היצר הבוער.