פרשת החשד לשחיתות שמרעידה את עיריית בית שמש – בכירים לשעבר יועמדו לדין בכפוף לשימוע

פרשת החשד לשחיתות שמטלטלת את עיריית בית שמש בדרך לבית המשפט: אחרי כשנתיים של חקירה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) במשטרת ישראל – פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הודיעה השבוע לבאי כוחם של עובדי ציבור בכירים לשעבר בעיריית בית שמש, יזמים ועורכי דין, כי היא שוקלת את העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות שוחד והפרת אמונים, מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, בעבירות על חוקי תכנון ובנייה, מרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס, הלבנת הון ועוד, כל אחד לפי חלקו.

מדובר בפרשה שעניינה קשר מושחת שנרקם בין יזמים ועסקנים לבין בעלי תפקידים בעיריית בית שמש, כך לפי החשד, במהלך השנים 2010 עד 2018, "ובפעולות העברייניות הרבות שבוצעו לכאורה, במהלך בניית פרויקט מקרקעין רחב-היקף על מגרש ברחוב שפת אמת 8 בבית שמש", מציינים בפרקליטות.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר בית שמש אונליין2"

 "כל העיר בית שמש" בפייסבוק

 הורידו את האפליקציה של "כל העיר בית שמש" – אנדרואיד

 הורידו את האפליקציה של "כל העיר בית שמש" – אייפון

לפי החשד, נטלו החשודים מגרש שיועד לבניית "מוסד – מרכז תורני" בגובה שלוש קומות לתועלת תושבי השכונה, ובאמצעות פעולות מרמה ושחיתות, הקימו עליו, קומפלקס בנייה בגובה תשע קומות, הכולל מרכז מסחרי – שלוש קומות ודירות מגורים (חמש קומות, ובהן 60 דירות).

החשודים המרכזיים בפרשה הם עובדי הציבור, והיזמים שהובילו את הפרויקט. הפרקליטות מציינת כי עובדי הציבור המעורבים לפי החשד בפרשה הם סגן ראש העיר לשעבר משה מונטג, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה; מהנדס העיר דני צרפתי; והיועץ המשפטי של הוועדה המקומית מוטי ברקוביץ.

כמו כן, הפרקליטות מציינת כי היזמים שקידמו את הפרויקט בין השנים 2016-2018 הם: לייב ולדמן – יזם בתחום הנדל"ן ובעל הון; ועו"ד שלמה אייזנשטיין

היזמים שקידמו את הפרויקט, כך לפי הפרקליטות, בין השנים 2010 ל-2016 הם: מרדכי קניג – קבלן; אירית מרציאנו – עורכת דין; מיכאל בן דוד – יזם בתחום הנדל"ן; יצחק רבר – עסקן בתחומי התכנון והבניה בעיר בית שמש; בנוסף, נשלחו כתבי חשדות לכעשרה חשודים נוספים, ובהם חברות הקשורות בפרויקט.

בפרקליטות מוסרים כי כתב החשדות מפרט את העבירות לכאורה בגינן שוקלת הפרקליטות להגיש כנגד החשודים כתבי אישום, בכפוף לשימוע, על פני חמישה פרקים.

בפרקליטות מציינים כי הפרק הראשון מתאר התנהלות, במסגרתה, בין היתר, ניתנו לפי החשד מתתי שוחד שונים לצרפתי מידיהם של בן דוד ורבר. בתוך כך, במהלך השנים 2016-2010, במועדים שונים, קיבל על פי החשד צרפתי מבן דוד טובות הנאה וביניהן, תכשיטים והנחה ברכישת דירה לבתו, בסך של לפחות 100,000 שקלים, והכל תמורת פעולה הקשורה בתפקידו.

בנוסף, במהלך השנים 2018-2015, במועדים שונים, קיבל צרפתי מרבר טובות הנאה, וביניהן מכשירי טלפון סלולריים ומנוי שנתי למשחקי כדורסל, והכל בעד פעולה הקשורה בתפקידו. בנוסף, צרפתי פעל בניגוד עניינים חריף, בשים לב לכך שקיבל מרבר עזרה מהותית בנושאים בעלי חשיבות עבורו בעוד מונטג מקבל החלטות בעניינו.

הפרק השני, כך מוסרים בפרקליטות, מתאר כיצד פעל מונטג באגף הנדסה, תוך ניגוד עניינים חריף על פי החשד העולה כדי הפרת אמונים, נוכח קשריו האישיים והקרובים עם שני יזמים ועסקנים שפעלו בתחום התכנון והבנייה בעיר לאורך התקופה – אייזנשטיין ורבר. הפרק מתאר את החברות הקרובה בין מונטג לאייזנשטיין, ואת מערכת היחסים ההדוקה בין מונטג לרבר, במסגרתה, עמד רבר לשירותו של מונטג וביצע עשרות משימות שונות, עבור מונטג או משפחתו. רבר שידל אחרים לתת למונטג טובות הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקידו, והחזיק ברשותו, בידיעתו של מונטג, את חותמתו של מונטג כיו"ר ועדת המשנה, ושל ועדת המשנה עצמה.

הפרק השלישי בהודעת הפרקליטות מגולל באופן כרונולוגי את אופן הקמתו של פרויקט שפת אמת במהלך השנים 2018-2010. הפרוייקט הושתת על אדני שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס, הלבנת הון ועבירות תכנון ובנייה. בין השנים 2016-2010 קידמו היזמים בן דוד, קניג ומרציאנו, כל אחד לפי חלקו, בעצמם, או באמצעות חברות שהקימו, את הקמתו של הפרוייקט. בחודש ספטמבר 2016 נמכרו הזכויות במגרש לידי ולדמן, והחל ממועד זה, ועד לפתיחת החקירה בתיק, קידמו ולדמן ואייזנשטיין בעצמם, או באמצעות חברות ועמותות, שהקימו, את הפרויקט.

במקור, הוקצה המגרש בידי רמ"י לעמותת "בית ומנוחה", לשם הקמת "מוסד-מרכז תורני", בגובה שלוש קומות, לתועלת הציבור. אולם, בפרקליטות מדגישים בהודעה כי בסוף התקופה, כתוצאה מהעבירות שבוצעו בידי החשודים, איש לפי חלקו, עמד על המגרש מבנה בגובה שמונה קומות, הכולל מרכז מסחרי ו-60 דירות, שנמכרו בידי ולדמן ואייזנשטיין לרוכשים שונים, כדירות מגורים, ללא כל זיקה או קשר ל"מוסד-מרכז תורני".

"הפער הדרמטי האמור, בין ייעודו המקורי של המגרש על פי התב"ע, לבין פרויקט הנדל"ן שהוקם בו, הכולל מרכז מסחרי ועשרות דירות מגורים – הושג על פי החשד באמצעות שורה ארוכה ומתוחכמת של מעשי מרמה והסתרה על ידי החשודים, כל אחד לפי חלקו", מציינים בפרקליטות. "כמו גם שורה של עבירות בתחומי התכנון והבניה והמס – כך שהפרויקט נבנה תוך התחמקות מהליך לשינוי ייעוד המגרש, מתשלום מלוא הסכום הנדרש לרשויות בגין השבחת הנכס, ומיתר הדרישות המוטלות על יזם למסחר ומגורים. במסגרת זו, בין היתר, פעלו עובדי הציבור מונטג, צרפתי וברקוביץ תוך ניגוד עניינים חריף, העולה כדי הפרת אמונים, ואישרו היתרי בניה לפרויקט – לטובת היזמים ולבקשתם – באופן החורג מכללי התב"ע ודיני התכנון והבנייה, ותוך התעלמות מחובת האמון שהם חבים לציבור".

בנוסף, במהלך השנים 2018-2017, קיבל על פי החשד מונטג שוחד מולדמן בדמות טובות הנאה שונות, שבתמורה להן פעל לקדם את הקמת הפרוייקט, שנקלע לקשיים באותה העת. במסגרת זו, תרם ולדמן, בין היתר, ארון קודש מפואר, בשווי של כרבע מיליון שקלים, לבית הכנסת "משכן ישראל" בבית שמש, אשר הוקם בידי מונטג ואחרים, וקרוי על שם סבו של מונטג.

הפרק הרביעי מפרט את העבירות הכלכליות, שבוצעו על פי החשד, כך מציינים בפרקליטות, "בין היתר, בתקופת הקמת הפרויקט. פרק זה מתאר כיצד לצד מעשי המרמה, השוחד והפרת האמונים, שתוארו בפרק השלישי, בוצעו עבירות כלכליות רבות, בידי החשודים המפורטים בפרק זה. הפרק מתאר, בין היתר, שורה של עבירות התחמקות מתשלום מס, ופעולות של דיווח כוזב בעת פתיחת חשבונות בנק, ובעת רישום החברות שהקימו היזמים לצורך הפרוייקט, ובמסגרת הפעולות העסקיות שבוצעו לקידום הפרויקט".

הפרק החמישי והאחרון בפרשה מפרט למעשה את הפעולות שביצעו על פי החשד החשודים "ברכוש האסור הרב שצברו במהלך הפרויקט, וכן פעולות הסתרה ואי דיווח המהוות עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון", נמסר מהפרקליטות.

בנוסף, כולל כתב החשדות אירוע של שיבוש מהלכי משפט במהלך מעצרו של מונטג. הפרקליטות מוסיפה ומציינת כי פרויקט הבנייה נעצר בצו שיפוטי של בית משפט השלום בראשון לציון, אשר אישר את בקשת המשטרה לצו תפיסה זמני שתכליתו לעצור את ביצוע העבירות לכאורה, ולמנוע מהחשודים את מימוש הרווחים מהפרויקט כל עוד מתנהלת החקירה נגדם.

תגובות

עו"ד שרון כהנא, מנהלת מחלקת צווארון לבן במשרד עמר, רייטר ז'אן שוכטוביץ, המייצגת את לייב ואווה ולדמן וחברת ברכת השמש מסרה בתגובה: "קיבלנו את ההודעה בדבר שקילת האפשרות להעמיד לדין את לקוחותינו. מרשיי מכחישים את המיוחס להם. הם לא עברו כל עבירה ופעלו באופן ראוי ונכון. מר ולדמן הוא אדם עתיר זכויות ואנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שהפרקליטות תשמע את טיעונינו בשימוע, תיחשף תמונה שונה בתכלית אשר תוביל לקבלת החלטה מושכלת לסגירת התיק".

עו״ד דרור מתתיהו, שותף ומנהל מח׳ צווארון לבן במשרד ״פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות״, אשר מייצג את יצחק רבר, מסר בתגובה: "מר רבר הוא איש עתיר זכויות. לא נפל כל רבב בהתנהלותו ואין כל בסיס משפטי לחשדות המופרכים המיוחסים לו. אנו סמוכים ובטוחים, כי יוסר ממנו כל חשד לאחר שתישמענה טענותינו כבדות המשקל בשימוע".

עו"ד טל גבאי, ממשרד עו"ד פריד-גבאי, מייצג בפרשה את עו"ד שלמה אייזנשטיין, מסר בתגובה: "אני מצר על החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד מרשי בכפוף לשימוע. כמי שמלווה את הפרשה למן יומה הראשון ניתן בהחלט לומר כי כתב החשדות מטפס על קירות חלקים וספק רב אם יוותר ממנו דבר וחצי דבר לאחר השימוע".

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בבית שמש? 

הורידו את אפליקציית "כל העיר בית שמש" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר בית שמש" באייפון